כלכליסט: משבר האקלים מציב בפנינו, החברה האנושית, אתגר עצום.

זהו משבר גדול מימדים שרק לאחרונה עלה לכותרות בעקבות ארועי מזג אוויר קיצוניים ושריפות ברחבי העולם כולו.
מקור תמונה:יעל כהן פארן, יח"צ

למרות אזהרות מדענים ופעילי סביבה כמה עשורים, רוב הציבור נחשף רק לאחרונה לעוצמת המשבר שכבר פוקד אותנו, ומבין כי שינוי גדול הוא הכרחי.
מה עלינו לעשות כדי להתמודד עם האתגר האדיר הזה? ואיך נביא אותו להתממש בזמן קצר,תוך עשורים בודדים?
אנרגיה מתחדשת, הפסקת כריתה עצים ונטיעתם, מעבר לתחבורה אלטרנטיבית ולתחבורה חשמלית, הם חלק מרכזי בפתרונות. גם הפחתת צריכה באופן כללי ושימוש בפלסטיק במיוחד, מעבר למזון מן הצומח במקום בשר, ועוד. בסופו של דבר, המעבר ל"כלכלה ללא פחמן" יהיה כרוך בשינויים חברתיים, טכנולוגיים והתנהגותיים רבים. האם אנו ערוכים לכך? וכיצד נוכל להיערך באופן הטוב ביותר?
המפתח למענה לאתגרים וליישום נרחב של הפתרונות העומדים לפנינו, הוא מהלך משולב שבו פועלות הממשלות להגביל את החברות המזהמות הגדולות, ובמקביל להביא להתארגנות אזרחית בקנה מידה היסטורי לשינוי, בגיבוי מדיניות ותקציבים ממשלתיים ופרטיים. להבדיל, כמו שהקורונה הביאה לשינוי אדיר בקנה מידה עולמי בזמן קצר, שינוי שנכפה עלינו בעקבות המגיפה, כך גם משבר האקלים צריך להביא לשינוי דרמטי שירתום אליו ומהר את הציבור כולו.
אנו לוקחים חלק במהפכה בכל הנוגע לאופן שבו אנו צורכים ומייצרים אנרגיה. כדי שהמהפכה תתקדם בכל הכח, האזרחים חייבים לקחת בה חלק.
אנרגיה חשמלית שמיוצרת במתקנים גדולים שבעליהם הם חברות ענק ובהם שורפים דלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז) היא נחלת העבר. מקורות אנרגיה מתחדשים כמו אנרגית השמש יהפכו להיות המקור המרכזי לייצור חשמל בעולם ובארץ. ייצור חשמל באנרגית השמש מתבצעת בלוחות פוטו-וולטאים, שאותם ניתן להניח בכל מקום, בכל גג או שטח פנוי, ובכל קנה מידה – קטן, בינוני או גדול. ייצור חשמל ע"י אנרגיה השמש יביא לשינוי מהפכני באופן הייצור של אנרגיה, כי הוא יוכל להפוך את חברות האנרגיה הגדולות ללא רלבנטיות, בעידן בו כל אחד יכול לייצר בקלות חשמל בעצמו.
איך מייצרים חשמל סולארי על הגג, ולמה זה לא קורה בכל מקום?
כיום, חברת החשמל מחוייבת לשלם למי שמייצר חשמל על גג ביתו תעריף מיוחד של 48 אג' לכל קילו-ואט שעה (תלוי בגודל המערכת, זה יכול לרדת ל 45 אג'), מובטח ל 25 שנה. חברת החשמל עושה זאת כי המדינה הסדירה כך את העניין. תשלום זה מביא להחזר של עלות המערכת בתוך כ 6-7 שנים, ובסך הכל, המערכת רווחית ומשתלמת כלכלית משום שהתקבולים מובטחים ל 25 שנה. בנקים מציעים הלוואות בתנאים טובים ואפילו ללא שום הון עצמי להקמת מערכות סולאריות. חברות סולאריות מציעות עסקאות של שותפות ברווחים והשקעת הון מלאה על ידם. למרות כל זאת, הקמת המערכות הסולאריות בבתים הפרטיים לא מתרוממת. אחת הסיבות לכך היא חוסר המודעות לחשיבות העניין, חוסר ההבנה בכלכליות הגג הסולארי, וגם חוסר בידע בתחום, שמונעים מאנשים להיכנס להרפתקה זו. מעבר לגגות הבתים הפרטיים, מגזר הבתים המשותפים הוא גדול בהרבה, וזהו האתגר הגדול באמת לפיתוח אנרגיית השמש בישראל.
שטח הגגות בבתים המשותפים הוא כ 80% מהשטח הבנוי בישראל (ע"פ דו"ח של המשרד להגנת הסביבה). בבניינים משותפים נדרשת התארגנות קהילתית והסכמה של שני שלישים מהדיירים לעניין. האתגרים להגיע להסכמה על כל דבר בבניין משותף הם אדירים, ובפרט בתחום זה שאין אליו מודעות. הבעיה גדולה בבניינים משותפים מכיוון שחלקו של כל דייר בגג המשותף הוא קטן, והתמריץ הכלכלי זניח. אבל אפשר לראות זאת אחרת - יש רווחיות כלכלית במערכת הסולארית, והגג יכול לממן לבניין חלק גדול מהוצאות התחזוקה ולצמצם את ההוצאה עבור וועד הבית.
האתגר טמון בארגון האזרחי-קהילתי, ובהבאת הידע וההזדמנות לפתחם של אזרחי מדינת ישראל. פיתוח תחום "האנרגיה הקהילתית", בו אזרחים לוקחים חלק בייצור החשמל, הוא דרמטי. לממשלה ולרשויות המקומיות יש מקום מרכזי בגיבוש מדיניות שתביא להתפתחות זאת. גם בבתים הפרטיים, התארגנות קהילתית תביא להרחבת התחום והטמעת אנרגיה מתחדשת בבתים בישראל בקנה מידה רחב.
את פגעי משבר האקלים אנו נחווה בעתיד באופן כזה או אחר, ועוצמת הפגיעות שלנו תהיה תלויה בחוזקה של הקהילה שנחייה בה. מי שיחיה לבד, כנראה שיסבול יותר. כדי להשיג חוסן קהילתי אקלימי, אנחנו צריכים לדבר על היערכות משותפת – ברמת העיר, השכונה, והבניין המשותף, לאתגרים שהמשבר הסביבתי מביא בפנינו. כדי לראות איך הקהילה נערכת צריך להבין מה האתגרים ולאן אנחנו הולכים. ההיערכות למשבר כזה חייבת להיות ברמה הארצית אבל בסופו של דבר, כשמגיעים למשבר, המענה ניתן ברמה המקומית.